הגנה מפני פשעי מלחמה

על מנת להעמיק את דה-הלגיטימציה של מדינת ישראל, לקדם את מטרתם בזירה הבינלאומית ולהפעיל לחת על ישראל לבצע ויתורים ברמת סיכון גבוהה ב-"תהליך השלום", ניסו הפלסטינים לגנות את ישראל בבתי משפט לאומיים ובין-לאומיים. הרשות הפלסטינית היא לכאורה חברה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ICC), שם הגישה תלונות רבות בטענה כי ישראל, מנהיגיה וחילייה צריכים ללהישפט בגין מגוון רחב של "פשעי מלחמה" בעקבות מבצע "צוק איתן" שהתקיים בשנת 2014, על מנת לעצור את שיגור הרקטות מרצועת עזה על אזרחים ישראליים. מדינת ישראל אינה חברה ב-ICC, כך שמתן מענה לתלונות הללו הוא הליך מורכב.

עם זאת, כארגון לא-ממשלתי, לשורת הדין תפקיד חשוב בבלימת הפעולות הפלסטיניות ב-ICC. מבין כלל פעולותיה בשדה זה, קיימה שורת הדין שורה של כנסים עם אקדמאים ומומחים משפטיים בנושא "חוקי מלחמה", קידמה העלאת מודעות ודיון בסטנדרטים וערכי המוסר שיש להציב כאשר מעריכים את פעולותיה הצבאיות של ישראל.

בנוסף לכך, בשנת 2014 שורת הדין יזמה קמפיין ציבורי שנועד להרתיע את הפלסטינים מפני הגשת תלונות שאינן ישרות על ידי הדגשת העובדה כי תחום השיפוט של ה-ICC פועל באופן דו כיווני, כך שפתיחת חקירה כנגד ישראל תאפשר ל-ICC לחקור גם את פעולותיהם של הפלסטינים בהקשר זה. כך, קורבנות הטרור הפלסטיני (מהגדה המערבית או מעזה) יוכלו להגיש תלונות נגד מנהיגי אש"ף והחמאס. בהתאם לכך, שורת הדין הגישה מספר תלונות אשר תיעדו את פשעי המלחמה שבצעו הרשות הפלסטינית ומנהיגים פלסטיניים ל-ICC.