This page is also available in: עברית (Hebrew)

המטרה: הגנה משפטית על צה”ל

זה חודשים ארוכים מאיימת הרשות הפלשתינית להתקבל כחברה בבית המשפט הבינלאומי הפלילי בהאג כדי להעמיד לדין חיילי צה”ל ובכירים ישראלים בגין פשעי מלחמה. זו היתה אחת המטרות העיקריות שסימן אבו מאזן כשהגיש את מועמדות הרשות הפלשתינית כמדינה משקיפה באו”ם, לאחר ששנה קודם לכן, בגין היעדר מעמד שכזה, נדחתה בקשת הרשות להתקבל כחברה בבית המשפט בהאג. 

אבו מאזן משתמש באיום הזה כחרב חדה מעל צווארה של מדינת ישראל. אם תהליך השלום לא יתקדם לפי מאווייו, ואם ממשלת ישראל תבנה באזור E1, הוא יממש את האיום הנ”ל. והחרב חדה עד מאוד. בית המשפט הפלילי הבינלאומי משתוקק לסוגיות אשר מקורן אינו במעשי טבח ובמלחמות חסרות פשר של שבטים באפריקה. הדיון בסכסוך הישראלי־פלשתיני, בייחוד כשישראל ניצבת על דוכן הנאשמים, הוא משאת נפשו של כל טריבונל בינלאומי המתיימר להיות סמכות עליונה בענייני זכויות אדם. מתוך מאות התביעות המשחרות לפתחו של בית המשפט בהאג, יבחר זה באלו הקורצות לו מכולן: תביעות נגד חיילי צה”ל.
השלכות של תביעות שכאלה הן הרות גורל. בסמכות בית המשפט הפלילי להוציא צווי מעצר נגד נאשמיו, ומחובת המדינות החברות בו לבצע את צווי המעצר הללו. לפיכך חיילי צה”ל יהיו מנועים מלדרוך במדינות דוגמת אנגליה ואיטליה, ברזיל, קנדה, קפריסין, דנמרק, צרפת, גרמניה, יוון, יפן, פינלנד, ירדן, מקסיקו, נורבגיה, ניו זילנד, פנמה, פורטוגל, דרום אפריקה, ספרד, שבדיה ושווייץ, ומאה מדינות נוספות החברות בבית המשפט הבינלאומי. מכה זו תהיה ניצחת לא רק לתרמילאים מקרב משוחררי הצבא, או במילים אחרות, לכל משוחררי צה”ל, אלא גם ליחידות הקרביות, אשר מגויסים טריים ידירו רגליהם מהן מחמת הסכנה שבדבר. מה טעם, יאמרו, גם להקריב שלוש שנים לצה”ל וגם להקריב את החופש להסתובב בעולם.
וכך, מתוך שתי האפשרויות שנותרו בידיו, לפתוח באינתיפאדה שלישית או לפנות לבית המשפט הבינלאומי בהאג, יבחר אבו מאזן בדרך המועדפת – זו שלא תעלה לו במחיר דמים, שתעניק לו נקודות זכות בקרב מנהיגים אירופאים על בחירתו בדרך בלתי אלימה, וזו שרוב הסיכויים שינצח בה – ויפנה לבית המשפט הפלילי בהאג.
אלא שסמכותו של בית המשפט בהאג היא דו־סטרית. מרגע שתקבל על עצמה את סמכותו, חושפת הרשות הפלשתינית עצמה לתביעות נגדה בגין פשעים בינלאומיים. מנהיגיה עלולים להימצא אחראים לפשעים נגד האנושות ולרצח עם.
שילוח מחבלים לפיגועי התאבדות, שיגור רבבות טילים לעבר יישובים, הכוונה והסתה של תושבים מקומיים ואנשי כוחות ביטחון לרצוח אנשים חפים מפשע, כשהם נעשים באופן שיטתי כעניין של מדיניות לאורך זמן ונגד אוכלוסייה אזרחית, הם רצח עם ופשעים נגד האנושות. וכבר יש לדבר תקדים בפסיקה מינואר 2007 של בית משפט פדרלי בניו יורק בתביעה שהוגשה נגד בנק על ידי קורבנות טרור ישראלי. בית המשפט פסק שם כי פשעי האינתיפאדה הם פשעים נגד האנושות, המעניקים לקורבנות זכות לתבוע את מי שמסייע לטרור.
הדרך היחידה להגן על חיילי צה”ל מפני תביעות בינלאומיות היא להרתיע את הרשות הפלשתינית מלפנות לבית המשפט בהאג, וזאת באמצעות איום בהגשת אלפי תביעות של קורבנות טרור נגדה. לפיכך בימים אלה פתח ארגון שורת הדין במתקפה מקדימה, ואנו אוספים עדויות מכל אזרחי ישראל, שנפגעו מפיגועי טרור, ומבקשים להעלות את סיפוריהם לדף הפייסבוק שלנו, כדי שאלו ישמשו לנו חומר ראייתי בתביעות נגד מנהיגי הרשות הפלשתינית בגין פשעים בינלאומיים. אם אבו מאזן ואיסמעיל הנייה יגיעו בסופו של דבר לבית המשפט בהאג – אנחנו נפגוש אותם שם.